|
שפתיים שחורות
עניים עם עיגולים אפורים
והרבה פוזה
שהפכה לחלק מחייה
של אותה נערה
הרבה השפלה
אותה נערה אותם
בגדים וכבר יומיים
אחרי על אותו ספסל רחוב
לבדה ודמעה של דם נוזלת
על העיגול אפור-סגול
וכבר לא עוד סיגריה
ועוד שלוק מבירה
והיא-לא מחייכת ולא שמחה
הרבה השפלה
והרבה פחד |
|
|
רגע אני אבדוק.
פוסטרים, שלטי
חוצות, באמפר
סטיקרים ...
לא, כנראה
שנגמרו לי
הסלוגנים מצטער |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.