עינבל שקד / שיר אהבה מהודו |
למנעול קטן, הנוצר תיבת נגינה קטנה.
היא זו המפיקה צלילים מדהימים שיוצאים מתוכי.
כמו אבן כחולה
מתעמקת בנפשך המסתורית
ומתרגשת ממציאת גוון שלא ראיתי.
מחפשת שוב ושוב אותך
ויודעת, שתמיד תהיה שם תהום.
אתה, כמו השמש שכל יום זורחת
ומעלה בי חיוך
ותמיד היא בורחת
ברגע האחרון שבו היא נושקת למים.
זה כמו פרידה מחודשת ממך.
והמנעול,
הוא זועק שתפתח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|