|
לא מצאתי היכן להניח אותי
הייתי מחוץ להקשר במסיבה
ראיתי אנשים רוקדים
פתאום היא
יושבת על ספה
צפונה בזרועותיה ותלתליה
חושפת מעט תווי פנים
בין בכי לחיוך
התיישבתי בצדה השני של הספה
היא לא הביטה לעברי
לא אמרה מילה אחת
חיבקה את רגליה ונשכבה
ראשה מעבר לבטני
עיניה לעבר הלא נודע
רגליה היחפות צוחקות
הלהקה ניגנה שיר מוכר
נשכבתי גם אני
סנטרי נושק לקודקודה
נחלצתי מנעלי
רגליה דיברו עם רגלי
אנחנו לא אמרו מילה אחת
הזמרת הזמינה מישהו לבמה
הדבר הבא שאני זוכר
הוא שהתעוררתי
רק השלט נח לידי
לא היה שום דבר בטלוויזיה |
|
|
אני כמו שאתם
רואים אותי,
הצלחתי רק בזכות
10 אצבעות,
5 של חשיש,
4 של סוכר,
והבוהן שלי.
סרן בנימין
גלעד, סטלן חולה
סכרת וכותב
סלוגנים עם הרגל
מגונה,
(מגונה- עיר
בסין שמיצריים
בה רגליים
מבמבוק וטופו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.