תמר רוזנטל / שוב |
ושוב אותן דמעות מציפות, ממלאות את אותו הים מחדש. ושוב אותו הסבל מכביד, חוסם לי את המחשבה הצלולה. ושוב אני מנסה שזה לא יהיה כמו תמיד, שזו לא תהיה אהבה אסורה. אז מה?! אז מה אם אני כל כך סובלת ומנסה, גם ככה הכל נהרס בסוף, וחוזר להיות בדיוק כמו בהתחלה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|