ילדה יפה עם פנים מכוערת
שותקת מבחוץ ובפנים רק צעקות
הולכת בתוך לילות לבנים
מחכה שהשמיים יהיו שוב כחולים
וזה כאילו שאין לה אף אחד
וזה כאילו שלעולם היא תהיה רק כך לבד
היא לא רואה ת'סוף לרוע ולמחשבות
אם רק תציץ בפנים עמוק אולי תוכל לראות
איך זה שמיליון אנשים מרגישים לבד
איך זה שהכל נראה כל כך גדול
וכך הפחד
מצליח לשתק
לא, זה בלתי אפשרי
בשבילי
אני לא אוכל לקום אל האור
ילדה שונה הולכת ברחובות
כולם בוהים
ואלף צעקות
מסביב רק התפילות
אולי לפעמים הן עוזרות
לה לשכוח, להשלים
אבל אז תמיד לברוח
רחוק
וזה כאילו שאין בה שום דבר
וזה כאילו שכך ייגמר גם מחר
וזה כאילו שאי אפשר כבר לשנות
תקוות פגועות
צובטות שוב את הלב
איך זה שמיליון אנשים מרגישים לבד
איך זה שהכל נראה כל כך גדול
וכך הפחד
מצליח לשתק
לא, זה בלתי אפשרי
בשבילי
אני לא אוכל לקום אל האור |