בלדות צרפתיות נושנות מציירות בעצבוני
תמונה מאושרת: ההורים שלי מחייכים
במושב האחורי של פיאט קטנה ולבנה ומצוחצחת
דרך החלון האחורי הם מחייכים, חיוניים למרות קיפאון הסטילז,
והפיאט נוסעת,
זו תמונת ערב-חתונה, הם מחייכים והעולם צח -
אמא שלי בהריון, וזה אני, ברחמה, בטרם כל.

הצחות הזו של שנות ה60, כמה אליה מבלי שהייתי,
תסרוקות הנשים התמימות והאירוטיות מדברות אליי,
כמה קל היה אז להיות אני, האור הזה ומציאות עם שכבה אחת,
ים פתוח וכחול ומקציף, אווה מארי סיינט מטיילת עם עגלת תינוק
בכרמל,
אבא שלי אומר,  
הנה ההורים שלי מחייכים בערב חתונה, הנה אני ברחם, הנה אני
תוהה בן 16,
הנה אני מתייסר בן 32, הנה הכל.