יהל אפריאט / נתינת התשוקה |
הרטוב של אותו יום גשום
הייתי כפסל מיובש
היצור הנחשק לא ידע דבר
על הרצון המחלק
את שארית יובש גופי
עמעום השקט הנפוץ תבע את
החופש הרטוב מכל
הנתינה המלוטשת
ולבלוב האוויר הנותר בשלכת
היו כחלק מהרעב
המשתוקק לאותו חלק בוער...
תשוקותיהם כחייה מפוחלצת
תשוקתי בו פילחה לילות לכודים בזמן
האש בעצמות הרעבות
זכתה בתחושת העיוורון
עיוורון כראיית אורי בי
ואני נותרתי כשלד הנבנה מעצמות
הכמיהה לנתינה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|