יושב אדם אל מול שולחן,
חושב ומהרהר על ימי חייו.
שורה אחר שורה במוחו
עוברות, ומשם נשפכות אל הדף.
יושב אדם, וחולף לו הזמן.
נזכר במשפחה, באם, באב.
איך יכתוב, האם יעמוד לו כוחו?
האם יצליח לעבור את הרף?
יושב אדם וחושב על שעבר,
על ארוע שבהווה חזר,
על מה שעתיד לקרות
ועל מה שהוא רוצה להיות.
יושב אדם, והנה, הוא מחזיק עפרון,
ומתחיל לכתוב מלה אחת: זכרון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.