אליוש טלבי / אל המרחק |
זוכרת ימים של שנינו.
אהובי-
לא שכחתי, לא סלחתי...
ולא המשכתי הלאה.
אל המרחק מביטה-
עודני כועסת,
עם כל חיבוק שאקבל-
אצטרך אותך יותר.
אהובי-
את קולך שומעת,
אל מרחבים ירוקים של נוף מביטה,
אבל עיניך ניגלות לי,
פתע בוכה... דמעה נוזלת,
מוחקת עוד דמעה...
בפרץ בכי את עצמי תופסת,
פעמים הכאב שובר...
געגוע אליך- וליבי השבור
רוטט, הורג אותי,
לא נותן לי להמשיך הלאה-
אל אותו הבחור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|