תותי תותי / אותה תחושה חוזרת |
שאף אחד לא נמצא בשבילי,
הרגשת הלבדות, שלא עוזבת,
אין אצל מי לפרוק,
אין עם מי לבכות.
ושוב אותה תחושה,
שאיש אינו מקשיב.
תחושת הריקנות, שתמיד חוזרת,
והדמעות, ללא הרף,
והמחנק בגרון.
ושוב אותה תחושה
של חוסר אונים.
הרגשת הבדידות,
שהורגת בלי רחמים.
ושוב אני בוכה,
לבד,
אל הכרית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|