לא שיר לא פרוזה אותה נשמור,
רק כברת- דרך שצריך לעבור.
רק אדמה יבשה או לחה,
זו הדרך חזרה.
לא לחם,
לא שתייה,
רק כעס וחרון, שהיה:
על קברים שהתווספו במהרה,
על צעירות ואהבה שהייתה.
לא חלום,
לא מציאות זה היה,
לא צחוק,
שמחה
או מסיבה:
רק בכי
שבליל אותנו תופס,
כמו סכין פוצע-
הזמן הנוגס.
27.7.98
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.