רקדנו.
הם השאירו אותנו לבד.
התקרבנו,
הוא אליי, אני אליו
ורק העיניים נשארות באותו מסלול,
מן קו ישר שחוצה תהום עמוק, שרק אני כיביכול מכירה.
עכשיו גם הוא,
גם אתה.

התשוקה הזו שרפה אותנו, היא הייתה מעלינו, נכנסה בתוכינו
ולא יצאה,
לא ממני ולא ממך,
היא חדרה...
קשרה קצה אחד בי, קצה אחר בו והדקה  חזק,
אחד אל השני.
היא שחררה מעט,
הרפתה
ושוב משכה חזרה,
תשוקה.
ידיו עטפו את פניי.
הוא אחז בי חזק,
יותר ממנה.

ונעים.