דניאל גלוזשטיין / קיבוץ גלויות |
נרדמנו עם יין
וקמנו בבוקר עם המילים הקסומות,
שפתינו לחשו חרישית: ירושלים.
היום הרי הציון במרחק נגיע
ואני הייתי שם
רק פעמיים.
השיכר הביא לאיחוד, שתינו אחווה,
כשיכורים חלמנו קיבוץ גלויות.
והנה פה, אחי מכרסם את בשרי
וכך נכרסם במשך דורות
ומשפט חדש עולה על שפתינו.
בשנה הבאה... שוב... נפגש... בחורבות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|