לימור שטרן / אני אפול |
לא ראו מעולם, לא יראו דווקא עכשיו.
אני אצנח לחשכה אין סופית, ואף אחד לא ירגיש בחסרוני,
לא הרגישו בי אז לא ירגישו בי גם עכשיו.
נשמתי תכבה בתוכי ולאיש לא יהיה איכפת.
לא התייחסו כשצעקתי, לא ייתיחסו גם כשהמילים יגוועו על שפתיי.
אני אפול ואמשיך ליפול עד לאחרית הימים,
ואיש לא יציל אותי, כי מתו כבר כל הגיבורים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|