היד שלך לא מרפה והגוף רועד,
בחוץ פנס הרחוב דולק, וגופך נשטף
אור צהוב.
את מתמכרת, את ממכרת, את מתמסרת למגע.
מבטי עיניים חפוזים נלכדים, מתלכדים.
את שלחת את ידך לעבר החולצה,
משחררת קשר אחר קשר כפתור אחר כפתור,
ואת גופך מגלה.
אט אט ידך מטיילת על מותנייך כלפי מעלה אל בטנך,
שדייך, פנייך.
את ידך את מובילה לעבר סיכה קטנה בשיערך,
ואותה משחררת באציליות של נסיכה בתולה.
שיערך מתעופף קלות ברוח הלילה הקרירה.
כמו מים זורמים,
כמו קול שירה,
כמו סיפור ללא סוף, ללא התחלה,
כמו ורד על מיטה.
אהבה.