אני לא דתייה ולא מסורתית אבל אני מאמינה.
אני מאמינה באלוהים שאוהב את מלאכיו, שמגן ושומר עליהם.
אך בשלב מסוים בחייו של כל מלאך, המלאך חייב לרדת ולהתנסות
בחיים שעל פני האדמה.
אלוהים מצייד אותו באהבה, בכבוד, בעקרונות, במוסר ובלב רחב
ואוהב;
את כל אלה הוא מניח בתוך תיק גב ושולח את המלאך לדרכו.
המלאך יורד מן השמיים עם תיק הצידה על גבו ומתנסה בעולם
הגדול.
בעולם מכיר המלאך רגשות חדשים שלא הרגיש מעולם,
הוא חוטא בחטא האמונה ושולף ללא היסוס את כל הצידה שאלוהים
העניק לו.
אך פתאום הוא נפגע, ומכאן ואילך הוא סוטה מהדרך, וממשיך
להתדרדר.
לא נותרה לו צידה, לא נותר מה לשלוף מהתיק,
המלאך הולך לאיבוד וטועה בדרכו.
בודדים המלאכים ששורדים על פני האדמה וזוכים לשוב לגן עדן.

אך אתה מלאך שלי, אסור שתמשיך לטעות בדרכך,
כי בתוך לבך נמצאת האהבה, ובתוך נשמתך נמצאת האמת.
מסעך עוד לא הגיע לסופו, עליך ללכת בעקבות לבך,
כל הדרכים פרושות לפניך.
עליך רק לבחור אחת וללכת בה.
כעת אתה מרוקן, מיוסר ומותש, אך זכור שהאור נמצא בתוכך,
ורק אתה תוכל למצוא את הדרך הנכונה להקרין את האור החוצה
ולמצוא את דרכך על פני היבשה.
שים את התיק שוב על גבך, ואני אמלא אותו באהבתי אליך ובאמונתי
בך.
ועם צידה זו תשוב למסעך חזרה אל האושר, אל המלאך שבך.
אל תחשוש, הפעם צידתך לא תיגמר כי לאהבתי ולאמונתי אין
גבולות.
ואל תחשוש להאמין בעצמך, כי עמוק בתוכך טמון הרבה כוח.
וכשאכן תמצא את דרכך שוב לגן עדן,
אחכה לך שם בזרועות פתוחות,
ואפילו אם אזכה אך ורק לחיוך מאושר על פניך,
אדע כי ההמתנה השתלמה.