בריכה של שמיים סגולים
בהם טובלים הכוכבים הקורצים
והירח ערסל מפנק
מתרפק על קולך ומתפרק
אתה שוב שלי לדקה
בשתיקה מובנת, מלטפת, רכה
רק שמי מתנגן על שפתיך
רוכב על דמעה עגולה וגדולה
למחשבותיי מתגנבות פניך
בשמיכה המלטפת ידיך
אני בורחת לעירום הבוטה
לגלות שאני בין זרועותיך
אך בעיניך שקיפות מוזרה
העולם מהבהב, מרפרף ונכבה
עיניי נפקחות ביקיצה נרעדת
בתחושה כה אמיתית וממכרת
אתה נמוג לאט אל הלילה הלוהט
כריח האורנים שבחדרי מתפשט
מתוק וענוג נתפס בכל איבריי
בטירוף חושים קרוע שאינו יודע די
כך חוזרת ומתמסרת לדממה
בין יצורי הליל ופרחי נשמה
הוויה משוטטת, בודדה, אבודה
בין חלום אסוף וקרעי אהבה |
