רותי לוצקי / השלוליות שלידה |
ואין מי שיהיה איתה.
שלוליות ברחובות ללא הפסקה,
והגשם מטפטף על ראשה.
היא מפחדת ורועדת,
מרוב קור ודאגה,
ורק בסוף הלילה היא חוזרת לביתה.
כשהייתה מתחת לביתה,
רק אז היא נזכרה,
ששכחה משהו בשלולית שלידה.
היא מפחדת ורועדת,
מרוב קור ודאגה,
ורק בסוף הלילה היא חוזרת לביתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|