|
בלמודי השואה למדנו על אושוויץ
(מה סבא לא באת משם? אז מאיפה?
מה, היו עוד?)
היה ברור המשפט
"איבדו את כל משפחתם"
מי חשב על התחושות
הרי כולם באו "משם".
אני מפה.
בבית קברות
יש יותר מדי קברות
סבא ועוד סבא וסבתא יקרה ועוד סבתא לא פחות יקרה
ואמא.
לי ימלאו עוד שנה 40
מחר תגיע הנכדה הראשונה שאמא לא תכיר
ואני בקושי בקושי מרימה את הראש מהמיטה
בקושי.
בלימודי השואה למדנו על אושוויץ
באיזה לימודים אפשר להבין
איך איך סבא שלי
בגיל 20 איבד הכול
ומאיפה נשאר החיוך על הפנים
הכוח לצבוע בתים עד ימיו האחרונים
להתגלגל מצחוק בבית חולים למראה
יהודים הולכים למקלחת
והאור בעיניים בער בער.
במראה שלי עיני אימי מביטות בי
באוטו כמה בכתה
עכשיו אני יתומה ממש
גם אנחנו אמא עכשיו
גם אנחנו |
|
|
קול?
אני?
בטח!
סקוטי קולני -
ההוכחה שלכם
לצורך הגובר
והולך בניקוד גם
בממלכת
הסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.