צחוק ללא תכלית? גיחוך ללא תקנה? זהו שילניזם, דרך חיים הגובלת
בפיגור מוחלט.

בשילניזם, האדם עומד במרכז היקום, או ליתר הדיוק במרכז הלעג
שלו. השילניסט לרוב מבודד חברתית ומנסה לפרוץ את דרכו החוצה
ע"י התפרצויות טירוף בלתי נשלטות. נשמע לא הגיוני? השילניסט
מוחא כפיים במחאה.

השילניזם, אף שטרם הוגדר רשמית כהפרעת אישיות, הוכר זה מכבר
כאחד הגורמים המרכזיים ללחץ הפוסט-טראומטי בקרב תלמידים ומורים
כאחד. לשילניסט הנטייה להתחבר עם גורמים הבקיאים במדעי
הסוציולוגיה והפסיכולוגיה, בחפשו ברמה תת-הכרתית מזור
לייסוריו.

השילניזם הוא גם סוג של ביטוי עצמי. החל בפלאפונים ישנים בצבע
בננה וכלה בתפוזים, השילניזם עושה שימוש נרחב באביזרים נלווים
המדגישים את ייחודו של הפרט. אביזרים אלו משמשים לעתים קרובות
גם כדרך למשיכת תשומת לב, אשר אהובה במיוחד על השילניסט.
לדוגמה, השלכת קליפות תפוזים על המורה ועל התלמידים תגרור לבטח
תשומת לב רבה.

לסיכום, ניתן לומר שהשילניזם הוא דרך חיים אקצנטרית, אשר עדיין
לא זוכה להכרה הראויה לה. כמו כן, יצוין כי עדיין לא נמצאו
דרכים ראויות להתמודדות ולטיפול במצב זה.