[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה נסגר... כל כך לאט, כל כך כואב.
השמים מתכהים פתאום, יוצרים כנפיים קרועות מעננים שקטים.
התיעוב והחמלה מוצאים עכשיו דרך החוצה למציאות אחרת מתוך
עיניים שלא אומרות יותר דבר. ודקת הדומייה נשרכת לימים ואז כבר
לשנה ואין את הסכין שתפצע ותגרום לה להפסיק.
החתכים מתחילים לדמם מבפנים והקרב בין הזיכרון למחלה המכלה
אותו שוכך ונעשה נדיר יותר באמצע הלילה, מתערבב עם חלום רטוב
על שקט נפשי וטביעה בתוך ים של ידיים מלטפות, או חונקות, תלוי
מה מצב הרוח שלהן באותו רגע.
החיים שאבו אותנו עמוק מדי, ערערו את הברית שלנו והכו אותנו
על חטא ואני מתעבת את עצמי על הילדה הקטנה שלא יכולה לבכות
יותר, גם לא על העולם שהולך ונעלם אל תוך צל של קרירות ואפטיות
מושלמת.
אלוהים תמיד אמר לי שהחיים יקרים מדי, אז זה מה שלמדתי, מלאך
שלי... המוות לא עולה כלום, הוא ניתן בחינם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מעתה אל תאמר
"זיוני שכל",
אמור "שיגולי
בינה."



אחת מפיצה את
האידיאולוגיה


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/6/06 16:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה אופל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה