מתחתם רבים ברווזים
על גדות האגם
פרחים צהובים בתחילת נבילה
אני רוצה לפשוט מעלי
את הצורה בה הגדירו לי יופי
להניח בצד
את כל המילים והמחשבות שבמוחי
ופשוט להיות ברגע
טיפות קטנות בלתי נראות
מלטפות את פניי
הדרך של השמיים לנשק
יושב על ספסל
מביט בבחורה עם שקיות
של מיטב מותגי האופנה
מפנה את ראשי לעבר אגם
רואה תמנוה ששירה לא יכולה לצייר
ליד הארמון מתקבץ קהל רב
אולי מקווים לצפות במלכה
אני פונה הצידה
רואה ציפור במרומי עץ
שהשיל את עליו.
הטיול תם
אני שב להעמיד
פני בן אדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|