יערית אחת / שאון החיים |
לנפשי אייחל מנוחה
ליבי פעור, פצעו מדמם
ואדע כי קרבה השעה.
מי יתנני מנוחה
לספור קרן אור ושלווה,
לחפש מסתור במילים,
למצוא נחמה.
המיית ליבך בנפשי
עת אשכח זעקתך
שהכתה בי באלם
ויכבה נרי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|