על צוק במקום מבטחים עומד אני וצופה
בחוף ילדותי, ניצב מול רוח המחר
עוצם את עיני, וחש שלא נותר דבר
נקודה במרחק, הבית מחכה לי שם
כבר לא נער, תקופה מתוקה שזמנה תם
רק חושב על חלומותיי שנגוזו
מה קרה לי ואיך עכשיו
איך שנתיים שינו כל דבר
לא אותו בחור, אבד בדרך
לבד עכשיו, מחפש ערך
נר תקוותי נמוג וכבה
כמו צל של רוח בודדה
לא אותו בחור, אבד בדרך
בין תקווה לרצון, נכנע ליגון
לבד עירום, מול העולם כולו
מחפש תשובה, למשאלה
פורש את ידי למרחקים נושם את אוויר העמקים
מעלה, מעלה תעוף
נקודה במרחק, הבית מחכה לי שם
כבר לא נער, תקופה מתחדשת
רק חושב על חלומותיי הנולדים
ואילו היום, נוסע שוב אני למחוזות רחוקים. |