אני זוכרת את כל מה שהיה בינינו,
היה כל-כך כייף, זו הייתה התקופה המאושרת בחיי.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהכרנו,
אתה אז הבטת אל תוך עיניי, ואני בך התאהבתי.

אני חייבת אותך כאן לצידי,
אני שקועה בדיכאון ממתי שנפרדנו.
אין כבר מי שיצחיק, מי שיביט, מי שידבר איתי,
אין כבר פינוקים, אין חיוכים, אבל בעיקר אין אותך.

חשבתי שאוכל להתגבר עליך,
חשבתי שהזמן עושה את שלו.
אבל כנראה שטעיתי,
כי הלב שלי מתפוצץ כבר מרוב עומס געגועים אליך.

אני חייבת אותך כאן לצידי,
אני שקועה בדיכאון ממתי שנפרדנו.
אין כבר מי שיצחיק, מי שיביט, מי שידבר איתי,
אין כבר פינוקים, אין חיוכים, אבל בעיקר אין אותך.

חייבת אותך לצידי, אהובי,
כי אני לא יודעת איך אוכל להמשיך בחיי בלעדיך.
כשמגיע הלילה הלב שלי בוכה,
אני לא נרדמת, ורק בך כל הזמן נזכרת.

אני חייבת אותך כאן לצידי,
אני שקועה בדיכאון ממתי שנפרדנו.
אין כבר מי שיצחיק, מי שיביט, מי שידבר איתי,
אין כבר פינוקים, אין חיוכים, אבל בעיקר אין אותך.