שלווה בת אשוח / עקת הבדידות |
והפלגת,
וטיפסת,
וירדת,
וחוננת,
ושוללת,
והלכת לאיבוד.
וצללת,
ושקעת,
וניצלת,
ויצאת,
וכאבת,
ונעטפת בעקת בדידות.
כי סגרת
במו ידיך
את הצוהר
בין צלעותיך,
כאשר נוצרתי
והוצאתי,
ונשכחתי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|