את העקבות שלו בחול הרך שאני כבר לא
ניתן להסיר או למחוק במחי
יד הגורל
נגע בי לרגע והנה כבר הלך מכאן לחפש
חומרים אחרים ליצור בם
כבידו.
נותרתי כך, כאדמה
חשופה וכמיהה יום ליום אל השמש. שתילים ששתלו
בי פרחו ועפו לרוח. הפרחים לא פורחים
והעץ
אל מותו האפור העגום ייאסף
במהרה כאותו קדוש מעונה המיועד לחיי
התעלות וגדולה לחיים של רוטב
חמוץ-מתוק שנותר בבטני מ
השנה שעברה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.