כשהיית פה כבר לא היית,
כולם אמרו שעדיף שתלך
אבל מה הם יודעים?
כל החכמים עם הרעיונות הגדולים
שחוזרים לבתים ושוכחים.
ואני נשארתי פה,
ואתה כל כך חסר
אני לא מאמינה שאמרתי לך:
אבא אנחנו נשמור על אמא-
אתה יכול לוותר
ואתה ויתרת,ואני פה לבד
מוקפת אנשים,אבל כל כך בודדה...
אבא,
אני רוצה שתדע,
שבלעדייך הכל כל כך עצוב
כשכל מה שאני רוצה זה לראות אותך שוב
וכמו פעם אקפוץ עלייך עם חיבוק של דוב
אנשק אותך בלחי
וארגיש שוב את ידך עוברת על ראשי
ומשרה עלי תחושה ענקית של כוח.
או שאולי אבא,אני פשוט רוצה לשכוח
ולחיות כמו האנשים הרגילים,שהאהובים שלהם עדיין חיים.
אבל גם לשכוח אני לא יכולה,
כי כל מה שאני עושה מעלה בראשי את זכרונך
ועכשיו אני כבר בטוחה
שאף פעם לא אפסיק לאהוב אותך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.