טיילתי בחורף תל-אביבי בסמטה קטנה
ונכנסתי לחנות ספרים ישנים,
מגדלים מגדלים מכל צד,
ספוגי שמות, ריחות, טבועי אצבעות...
מונחים כמו זכרונות רחוקים ומתוקים
בתאי המוח השקטים.
ובקצה, מתחת לגרם מדרגות עץ אפלולי,
מוכר צעיר ממושקף מאחורי דלפק,
לוטף בידיו זכרונות,
מעלעל ולוגם ברעש מכוס תה מהביל.
סגלגל נראה החדר מפתחו,
כתמונה הנראית מעין הדג, ובאמצעה אישון עם סוודר.
וחשבתי לי, כמה נפלא,
בלב תל-אביב ישנה מכונת זמן.
עכשיו אוכל לחזור הביתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.