כי היא אוויר לנשימה
אוויר לנשימה
והיא יודעת
לא היה כחלום...
והיא אוויר לנשימה
הריח של גופה
לא היה כחלום
היא שם כאילו עכשיו
אני יושב לי מול דף
חצי ריק
ושומע אותה בראשי
צחוק מתגלגל...
קול מלטף...
ידיים נוגעות...
הראש מתמלא ומתרוקן
בתמונות, שמציפות...
בכל שיחה...
כל מילה...
כל שתיקה...
עכשיו היא כבר יודעת
שאני מי שאני
אוהב, רוצה, משתוקק...
שותק, כמו שהיא יודעת
לא לעזוב או להרפות
או שהיא לא
כמו משוואה מסובכת עם הרבה נעלמים
מופיעים באלף צורות
מחליקה אל הדעת כמו אלכוהול בגרון... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.