אלכסנדרה לגזיאל / בלאגן |
צרכה לשכוח.
יש כתף אחרת, אך אותך עדיין נוצרת.
געגועיי עדיין שם בשבילך
תוהה אם חלקי עדיין אצלך.
הזמן עובר והתמיהה גדלה
הזמן עובר וכמיהה אליך קטנה.
אין זה הוגן להשאירני בשאלה
אך בינתיים אשכחך ואהיה במנוסה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|