|
לא היה בי את קסם הרוח
לגעת - ולהעלם.
הייתי יותר כמו חוח שנתפס בפרווה
ולא מרפה.
אז תלשו אותי בכוח
(רשמתי הכל ביומן).
אבל עכשיו אני קוסמת מתלמדת:
נוגעת ובקושי משאירה סימן.
עוד מעט אלכוד את הציפור הראשונה
ומבלי שתשים לב אסחף אותה במערבולת.
כואב לי - אך איני יכולה להפסיק
התמכרתי לכישוף.
אולי זוהי רוח אחרת שסוחפת אותי עמה,
מבלי שאשים לב? |
|
|
אני רואה
טלויזיה, אבל
היא לא דולקת.
אמא מסיקה מזה
שאני ממש טיפש,
ולאבא נמאס כבר
ממזמן, אין סיבה
שכולם יאהבו
אותי אם אני רק
בוהה במסך
אפור-חום שעשוי
מזכוכית, הרי
בסך הכל כל מה
שיש שם זה רק
כמה נורות
ואנשים זזים.
אני עובר
לרדיו!
(תהיה אתה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.