היא אוספת שיער.
היא לא אוספת כל שיער כמובן. רק שיער של מי שהיא מזיינת. ממזמן
היא כבר הפסיקה לקרוא לאקט הזה "לעשות אהבה". איזה אהבה. היא
מזיינת.
והיא אף פעם לא נותנת שיזיינו אותה.
היא רק הייתה הולכת ברחובות ומחפשת זיונים.
פעם איש שהתחיל אתה ברחוב שאל אותה מה היא עושה; היא לא ידעה
במה לבחור. היא לא ידעה אם להגיד שהיא אוספת שיער או שהיא
מזיינת גברים. אז היא פשוט התעלמה והמשיכה ללכת.
תמיד מתחילים איתה ברחוב.
היא תמיד חלמה- שמכל השיער שהיא תאסוף היא תכין חוט אחד ארוך,
בכל מיני גוונים של שחור, חום, בלונד (ואפילו לבן..) ותתפור
לעצמה מלתחה חדשה.
לא שהמלתחה הקיימת לא מספקת אותה- אבל זה החלום שלה, והיא רק
חשבה על ללבוד בגד כזה, ועברה בה צמרמורת בכל הגוף.
ככה זה שיש לך חלום.
זה התחיל בקטן, היא הייתה אוספת את השיערות שנשרו לזיונים שלה
במקלחת, כשהייתה הולכת לעשות את "המקלחת שאחרי". אחר כך זה כבר
הפך לאובססיה.
היא הייתה קושרת גברים למיטה ותולשת להם שיער מהראש- והם היו
צורחים (חלק מכאב וחלק מעונג) ואז הם היו גומרים, והיא הייתה
משאירה אותם שם,"זרוקים על המיטה", כמו שהיא קוראת לזה, והולכת
לשים את השיער בבית בצינצנת.
היא כבר לא ידעה אפילו מזה לגמור.
היא הייתה מזייפת כל-כך הרבה, שהיא עצמה אפילו לא ידעה מתי זה
באמת, ומתי לא.
הצינצנת התמלאה לה עם השנים, וככה עוד ועוד צינצנות- עד שלא
היה לה מקום יותר בחדר השינה (היא אהבה להסתכל על השיער לפני
שהלכה לישון), אז היא העבירה חלק לסלון.
היא אף-פעם לא זיינה מישהו על המיטה שלה.
"זה אישי מדי"... היא אמרה לי פעם.
צודקת.
מי שנכנס לך לחדר שינה- בדרך כלל גם יהיה שם בבוקר.
והיא אף-פעם לא חיכתה לבוקר.
היא תמיד הייתה עוזבת- ברגע שהצליחה להשיג את השיער שלה, לא
משנה אם בכוח או מרצון, ממציאה איזה תירוץ עלוב של עבודה מחר,
או סתם יורקת לו בפרצוף.
פעם תהיתי למה אצלה הכל זה זיון. למה כל החיים שלה סובבים סביב
זיונים ושערות.
כל מה שהיא מילמלה היא איזה משפט ארוך ביוונית (אני חושבת שזה
היה), ואת העובדה שאין לה משהו יותר טוב לעשות.
פעם היא עוד הייתה רושמת על הצינצנות את השמות של הזיונים.
עכשיו היא כבר מתרשלת- זה לא חשוב, רובם היא אפילו לא יודעת את
השם שלהם, ואם כן- אז זה היה סתם מתוך נימוס מינימלי לפני
שקופצים למיטה.
אף פעם לא ראיתי אותה בוכה.
היא תמיד ממש שמחה. היא שמחה שמצאה שני תחביבים שהולכים ביחד.
בלי להשאיר שיער- לא תקבל זיון, ובלי זיון- לא יהיה לה שיער.
הם חושבים, שהם השיגו את הזיון הטוב ביותר של החיים שלהם- כזה
שהם ילכו לספר לחברים שלהם אחר כך, ויתארו אותה כנמרה במיטה,
חסרת מעצורים, מטריפה חושים, מדהימה.
והיא מצידה- שימותו כולם, רק יתנו לה חתיכת שיער לפני זה.
אז כולם בעצם זוכים.
זה מה שחשוב.
שכולם יצאו מאושרים.