אבי אמתי / רוקדת |
חושבים כך ומתעוררים אולי מאוחר מידי או שלא.
בלדה אקוסטית שנתכתבה לאורו של ליל של ירח...
רוקדת על האור והצל בטירוף
היא לעולם לא תשכח איך השאירו אותה לבד
הפחד מהמוות היה כל כך חזק
שבליבה נשבעה לחזור לנקום בכולם
שנים עצובות עברו לאט
ואת עיניה היא סגרה מלהכיר באהבה
שמות חסרי פנים חלפו
ואף אחד לא נשאר יותר מלילה אחד
שומרת על הסוד
מנצלת את גופה בילבה אש זרה
נעלמת בלי לחזור
מתייסרת בנפשה בדרך האחרונה
רוקדת עד כלות הנשימה
רוקדת עד כלות הנשימה
הגוף בפנים נסדק לאט לאט
והיא לא מצאה מהיכן לשאוב את הכוח
בבוקר כשהוא קם כמו תמיד לברוח
נאחזה בידו ואמרה תישאר
סיפרה לו את הסוד
נגעה בו באמת בליבה אש זרה
החיים חלפו מהר
אמרה אל עצמה בדרך האחרונה
רוקדת עד כלות הנשימה
רוקדת עד כלות הנשימה
במהירות רצתה לטעום הכל נגיעות של שנים
בניסיון נואש להציל הכל עד שהגוף נכנע
רוקדת... רוקדת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|