ילדה אבודה/ מילים : דנאבל
שמש כבר ירדה
שקעה לתוך הים
השנים חלפו
היא כבר לא ילדה
מסתכלת,
במראה,
מסתכלת,
מגכחת.
רואה לי בעיניים
אומרת,
את עוד שם
אולי תלכי לפה,
אולי תצאי לשם?
מסתכלת,
במראה,
החיים,
בסירה.
פזמון:
סוחבת את השיגרה
עוברת באותה השכונה
כך עובר לו עוד יום
והיא כבר גדולה,
כך אומרת ילדה אבודה.
היא מסתכלת עלי ובוכה.
איך הזמן עבר,
אימל'א קטנה
מדברת, מתנהגת
ב"תבונה" וב"חכמה"
היא קורצת מדגדגת,
באותה הנקודה.
אל תוך הלילה
כשהיא לא עייפה
יש לה מין תחושה
לטרוף את החולשה.
מתחננת
תן לה יד |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.