ארבל הכרמלי / רואה אל תוכי |
בדומייה של מאור רב פלאים
ואני רואה אל תוכי
אל מקומות שאין מי שיהין.
בין רום לבין שפל
נלפת כגזע עץ
ומחבק את האור והצל שבחיי
ומשנס כוחותיי.
לב תמים כאוב מייסורי ההחמצות
תוהה על תקוות מתבדות,
ולא מחפש פתרונות -
רק מייצר תקוות חדשות.
25/06/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|