אצבעותיי פורטות על כאבים ש
מזמן כבר הספקת לשכוח.
אתה שולח לי שקט  מ ז ו ה ם  כל ראש חודש בתקווה ש
אולי כבר הספקתי לשכוח.
מילותיך כמו דקירות סכינים מושחזים
ואתה נושם כדי שאני אשתוק.
אני רואה אותך בחזיונות ישנים
ואתה חורט בי צעקות.
כל בוקר אני הולכת בדרך החטאים שלי
ואתה תזכור את רחמיך כאשר אנסת את נפשי.


25.4.06

אבא.