|
אצבעותיי פורטות על כאבים ש
מזמן כבר הספקת לשכוח.
אתה שולח לי שקט מ ז ו ה ם כל ראש חודש בתקווה ש
אולי כבר הספקתי לשכוח.
מילותיך כמו דקירות סכינים מושחזים
ואתה נושם כדי שאני אשתוק.
אני רואה אותך בחזיונות ישנים
ואתה חורט בי צעקות.
כל בוקר אני הולכת בדרך החטאים שלי
ואתה תזכור את רחמיך כאשר אנסת את נפשי.
25.4.06
אבא. |
|
|
איפה הייתם
כשרצחו את
רבין?,
איפה!!!?
יגאל עמיר,
בויכוח עם במה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.