אז אני יושב כאן, בוכה כאן...
וממשיך לתהות למה... אולי זה כי דחית אותי, כי לא רצית אותי
ההרגשה כה מוזרה וגורמת לתהייה עמוקה...
זה מוזר לאהוב מישהו להעניק לו את הכל
ולא לקבל זאת בחזרה
מה זה אומר?! ומה הוא חושב לעצמו
בעוד שאני כאן מוציאה מהאני שלי הכל...
אז אני יושבת כאן, בוכה כאן
מוציאה מהאני שלי הכל
ובכל זאת לא מבינה למה
אני יושבת כאן בוכה כאן
ותוהה איך נתתי לעצמי ומה שנגרם לי ממך
אני יושבת כאן בוכה כאן דמעות של סימני שאלה
נתתי הכל. דאגתי שתמיד יהיה לו חיוך גדול על הפנים
חשבתי שזה הדדי אך זה לא מה שחש בפנים
רציתי יותר, רציתי הכל אמרתי זאת
והוצא החוצה הכל
אז אני יושבת כאן, בוכה כאן
מוציאה מהאני שלי הכל
ובכל זאת לא מבינה למה
אני יושבת כאן בוכה כאן
ותוהה איך נתתי לעצמי ומה שנגרם לי ממך
אני יושבת כאן בוכה כאן דמעות של סימני שאלה
אבל למה?!
למה זה מגיע לי?!
נתתי הכל
נתתי הכל
אז אני יושבת כאן, בוכה כאן
מוציאה מהאני שלי הכל
ובכל זאת לא מבינה למה
אני יושבת כאן בוכה כאן
ותוהה איך נתתי לעצמי ומה שנגרם לי ממך
ופתאום זה עולה לראשי -
נתתי הכל
נתתי כל
וכאן בדיוק, חטאתי.
דמעות של סימני שאלה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.