המצב מסוכן, מסוכן מדי, אני צריך להפסיק את הפגישות האלו.
הג'יפ טיפס לאטו במעלה גבעה טרשית ונעצר למעלה. אייל ירד ממנו
והשקיף על הנוף, מנסה לגלות שמא נכנסו עדרים לשטח אש. הוא לא
היה מרוכז, מחשבותיו נדדו ליוסרא.
מה אגיד לה? איך אסביר לה שימי רביעי לא יישנו?
הוא התהלך אנה ואנה.
אידיוט אידיוט אידיוט! מה חשבת מה? שתציל אותה? מה אתה, אביר
על סוס לבן? אתה ילד! הכנסת את עצמך לבוץ ועכשיו לך תצא מזה,
ריגושים חיפשת, ריגושים! ומה עכשיו? עכשיו היא מאוהבת בך מעל
הראש ורואה בך אהוב מציל ומושיע. לך תקבור את עצמך, טמבל!
אייל דיבר עם עצמו בקול, היה מניף ידיו בחוסר אונים ומכה אגרוף
בכף יד פתוחה. אחר כך ישב על אבן והליט ראשו בידיו. כאב הראש
הלך וגבר והוא ניגש לג'יפ, הוציא בקבוק מים ולגם ארוכות.
בעודו לוגם ראה ג'יפ מתקרב לכיוונו. היה זה משה כהן, הבוס
שלו.
"אייל, אתה בסדר? אתה נראה זוועה", משה בחן אותו, תוהה. אייל
היה סייר מעולה, חשב, יחסיו עם הבדואים היו טובים ועדריהם לא
עלו על שטחים אסורים, הם כיבדו אותו. למרות גילו הצעיר.
"יהיה בסדר. זה שום דבר, כאב ראש, יעבור."
"יש לך אקמול?"
"כן."
"טוב, אני הולך."
"לא, אל תלך", אייל השפיל ראשו, דיבר בשקט.
משה התיישב לאיטו על אבן.
"שב", הצביע על אבן, ולאחר שאייל ישב, אמר:
"דבר, אני מקשיב."
"כבר חצי שנה אני נפגש עם בדואית."
שתיקה מעיקה. משה כהן עיכל את הדברים.
"אתה מזיין אותה?"
"לא."
"אתה מאוהב."
"לא, היא מאוהבת."
משה הנהן בראשו מהורהר, שפתיו קפוצות.
"באיזה תדירות אתם נפגשים?"
"פעם בשבוע, ימי רביעי, במרעה."
"אתה מבין שאתה טיפש."
"כן."
"מה אתה מתכוון לעשות?"
"להגיד לה שזה הסתיים, אבל אהיה מוכרח להיות בסביבה בגלל
העבודה."
"מי היא?"
"אתה זוכר באחד הימים הראשונים כשהדרכת אותי? התקל הראשון שהיה
לנו עם ילדה בדואית?"
משה כיווץ את עיניו בניסיון להיזכר במקרה.
"נו, אז, כשהכלבים התנפלו עלינו."
"כן, אני זוכר."
"יוסרא. היא נשואה לחאלד איבן סעיד משבט אבו סמיע."
משה היה נסער, הוא חיבב את הבחור הצעיר הזה, התכוון להמליץ
עליו בפני ההנהלה, לקדם אותו...
"א ת ה   א י ד י ו ט!" הוא סינן את המילים בין שפתיו. קולו
הלך והתגבר.
"אתה אידיוט ומטומטם וחמור ופסיכי על כל הראש! מה חשבת כשעשית
את זה?! גרמת לילדה בדואית נשואה להתאהב בך?! ועכשיו אתה בא
אליי?! מה אני צריך להגיד? אמרתי לך? הזהרתי אותך?"
אייל התכווץ, ראשו שקע בין ברכיו וידיו מוללו את החול החם. הוא
הרים את מבטו למשה שהיה מתהלך עכשיו אנה ואנה.
"תעזור לי?"
"כן, אני אעזור לך, בטח שאני אעזור. קודם כל אני מפטר אותך!
אני מפטר אותך כדי להציל את החיים שלך! ואולי גם שלה."
אייל שתק.
"עכשיו תעלה על הג'יפ, סע למשרד וקח טופס טיולים, אחרי שתזדכה
על הציוד ותסיים את הסידורים שלך בירוחם, סע למשרד הראשי בתל
אביב לגמור עם הניירת. סע. ואל תחזור לכאן יותר."
"ומה עם יוסרא? איך אני אמור לספר לה שהכל נגמר?"
"שלא תעז אפילו לחשוב על לראות אותה, אני אטפל בנושא הזה."
אייל עלה בכבדות לג'יפ, התניע אותו והחל לנסוע. הוא לא חשב על
כלום, רק איך לגמור את הסידורים בצורה יעילה ומהירה.