New Stage - Go To Main Page


אין לי כל חובה כלפיך יותר ואני יודעת את זה, אבל משהו במגע
שלך (שנגעת בי בטעות, או בכוונה, אני לא יודעת), שרף, כמו לבה
לוהטת של זכרונות כואבים, ואתה?
אתה תקוע באותה נקודה...
איזה קטע, שמת לב מתישהו מה זו נקודה?
זה כזה קטן - . אבל אם תשים את זה בהגדלה, אז אותו הרגע
יכול לקבל משמעות כל כך שונה.
שתדע, אני שונאת אנשים שמסתתרים מאחורי אחרים, אתה רוצה לדבר
איתי? תדבר איתי כמו גבר, מולי, לא דרך מישהו אחר.
ומה הקטע בתחרות ה"מסכנות" הזאת, לכולנו יש תקופות קשות, ולכל
אחד יש משא על הגב. אני לא אשווה את הכאב שלי לכאב שלך, כמו
שאני לא אשווה את הכאב שלי לכאב של ידיד שלי שאבא שלו מת, או
לכאב של איזו פרחה שנאבד לה השפתון.

אבל אתה, תגיד לי, איך אפשר להשוות לב שבור עם חרם?
לעזאזל, רואים שלא עברו עליך דברים מהסוג הזה.
לב שבור. הבעיה היא בינך לבין בן אדם אחר. זה קורה. אתה לא
בהכרח אשם, חרם זה כולל כבר כמה אנשים, וזה מציב אותך בעמדה של
"כנראה שאני דפוק".

ותגיד לי, למה אתה לא יכול להוריד רגע את הראש, לעשות את
הטלפון המחורבן ולסיים את זה?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/6/06 22:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטישה רואיל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה