היא מעולם לא האמינה שיכול לבוא יום כזה.טוב לה.באמת טוב לה.
היא מתהלכת מאושרת,אנשים אוהבים אותה.היא מחייכת בלי סוף.מעולם
לא נמתחו שפתיה לאורך זמן כה רב.השמחה עוטפת אותה ופרצים של
התעלות ריגשית מרוממים את נפשה.
היא נזכרת בשנה שעברה עליה ולא מאמינה שאותו אדם ניצב מול
המראה עכשיו.חיצונית הכל כמו שהיה אבל פנימית לא.פעם הכל היה
ריק ואכול.היום הכל מלא על גדותיו.טוב לה באמת שטוב לה.
אז איך זה שהיא עדיין לא מרוצה?אולי אין לה הכל,בטוח שאין לה
הכל.והיא לא חמדנית.היא מבקשת מעט.מעט מהרגש הנדוש ההוא ומעט
בחזרה ממנו.