ארבל הכרמלי / רגשות כמוסים |
מעבר לכתפי מביט לאחור
ורואה אור מהבהב בחלון,
ומבעדו - צוואר שיש לוהט
וראש אישה נאה
שעיניה בי מביטות
ומחשבותיה אליי מתעופפות.
רגשותיה עדינים
ובאמצעותי הם פורחים,
אף כי אינם שלנו כל העת -
מותר להם להתעופף,
כמו היינו צעירים יותר
וזקוקים הרבה...
19/01/03 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|