|
מעבר לכתפי מביט לאחור
ורואה אור מהבהב בחלון,
ומבעדו - צוואר שיש לוהט
וראש אישה נאה
שעיניה בי מביטות
ומחשבותיה אליי מתעופפות.
רגשותיה עדינים
ובאמצעותי הם פורחים,
אף כי אינם שלנו כל העת -
מותר להם להתעופף,
כמו היינו צעירים יותר
וזקוקים הרבה...
19/01/03 © |
|
|
אני ושניצל
ישבנו בבית
קפה.
לפתע שאלתי
אומר:
"שמע, אני הולך
למסיבה,
אתה גם בא?"
אז הוא ענה לי:
"לא, אני
שניצל!"
-מתוך ספרו
האוטוביוגרפי של
ג'וני - "אני
והשניצל" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.