מול עיניי חולפות זוועות מן העבר.
ריאליזם ברוטלי שאי אפשר להאמין.
כאן הוקמה ארץ האכזריות
והיא חודרת אל תוך גופי.

האדמה האיומה תחת כפות רגלי זועקת
מול עיניי חולפות זוועות מן העבר.
מהלך בין בניינים בנויים לסבל
כאן הוקמה ארץ האכזריות.

מתוך חורבת הרוע רוכבים אלי אלף קולות
האדמה האיומה תחת כפות רגלי זועקת
מהלך בים בניינים הרוסים מרשע
מהלך בין בניינים בנויים לסבל.

מסילה, רכבות, הפרדה, גזים. שריפה.
מתוך חורבות הרוע רוכבים אלי אלף קולות
ואני חי וחופשי
מהלך בין בניינים הרוסים מרשע

והזוועות כה רבות יוצרות מוחל חזיונות, ותמונות, ודמעות
מסילה, רכבות, הפרדה, גזים, שריפה.
להם היה רק ייסורים ומות כאן
ואני חי וחופשי

ואני מבולבל, המום וקטן מול הזוועות
הזוועות כה רבות יוצרות מחול חזיונות, ותמונות, ודמעות
והמתים, בני עמי, אנשים צדיקים וחוטאים
להם היה רק ייסורים ומות כאן.

הרשע מדיוק  לפרטי פרטים. מתוכנן למופת.
ואני מבולבל, המום, וקטן. מול הזוועות
רצו לחיות. הם מתים. מהם נותר מעט שרידי אפר.
המתים, בני עמי, אנשים צדיקים וחוטאים.

לאן שמפליגה העין אין מפלט, נראה כאן הרשע
רשע מדיוק לפרטי פרטים. מתוכנן למופת
מופת של  התאכזרות לחסרי הברירה
רצו לחיות. הם מתים. מהם נותר מעט שרידי אפר.

הנרות הנאבקים ברוח, האסירים הנאבקים באוסרים, ואני נאבק
במציאות
לאן שמפליגה העין אין מפלט, נראה כאן רשע
מקום כל האדם. מקום נורא. מקום מסודר.
מופת של התאכזרות לחסרי הברירה.

בין אנדרטות זיכרון,אני מרכין ראש , מדליק עוד נר
הנרות נאבקים ברוח, האסירים נאבקים באסורים, ואני נאבק
במציאות
ריאליזם ברוטלי שאי אפשר להאמין.
מקום כל האדם. מקום נורא. מקום מסודר

אושויץ בירקנאו, קשה, מדהים והרוס, אך דבר לא נסתר
בין אנדרטות זיכרון. אני מרכין ראש מדליק עוד נר
מרגיש חסר משמעות.מרגיש נורא.מרגיש בר מזל מול הכל
ריאליזם ברוטלי שאי אפשר להאמין.

בין אנדרטות זיכרון אני מרכין ראש, מדליק עוד נר
כאן הוקמה ארץ האכזריות.
ריאליזם ברוטלי שאי אפשר להאמין
מול עיניי חולפות זוועות מן העבר.