בת של דוסניק / נתראה |
עם הסדקים,
ובחוץ קורץ לי האיבוד.
לשום מקום רוצה להגיע, כשמגבת בידי השמאלית
ובימנית צלחת.
רוצה להיות שם, בזמן שאבא כבר סורג לי חצאית.
לפתוח איזו דלת, אוחזת באיזה מנעול.
בנעלי בית רצה עד הסוף, שנגמר רק לא בביאליק.
ורגע לפני, מתלבטת מה אקח,
כסף, אהבה, בריאות, שמלה, שלמות, גאווה, רשיון נהיגה, עצמאות,
בטחון,
שיקוי נגד חרטה, ספר, מעיל... בתוך שק שקוף אין מקום.
מוכנה ללכת עירומה,
רק שחררו אותי מכם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|