|
כשעזבת העננים היו לבנים
והשמים כחולים בהירים
אז הם אומרים שבטח טוב לך שם
אבל אתה פה באדמה
ובטח קר לך נורא
תקוע באפור ושחור
ובכלל לא רואה אור
אולי כאן אני יותר קרובה
ויש סיכוי יותר טוב שתשמע
ואני עדיין תוהה למה עזבת עכשיו
והם אומרים לי שבשמיים רואים
המון חיוכים בצורת כוכבים
אז שאלתי למה כל נובמבר אתה בוכה
ולמה בינואר קופאות הדמעות
ואמא פתאום נשברה והחלה לבכות
ואני איתה והשאר לא מבינים
כי שתינו יודעות
שבמקומך נשארה ערימת לבנים |
|
|
אני אוהב
סלוגנים
כאלה...
אתם לא?
אפרוח ורוד,
בין פרעוש
לקיפוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.