יש ערימה של חבר'ה על במה מתפרקת
במקום על הדשא, מה לעשות
אין מה לומר, הנשמה צועקת
הילדודס מלאי כוונות
עוד מעט בצבא עם הנשק
מצדיעים מבעד לקסדה חלולה
כלפי חוץ מלאים באמביציה וחשק
ובפנים רק חושבים לזיין בחורה
כל אחד כל-כך עמוק
כל-כך רב גוני
כל-כך תינוק
מילים ששוות לאוויר
כל-כך הרבה שאי אפשר לנשום
וזה מעיק
משפטים ארוכים ללא תחביר
אמרתם הכל, עכשיו מספיק
גם אני מבטיחה להעביר לדורות הבאים
ונזכור את כולכם
השמש קופחת, טופחת
לוקחת גם אתכם
בשנה הבאה גם אני אעמוד שם
במקומכם
בעיניים כבויות
כמו הבדל שכיביתם לפני
ואחלום בהקיץ
על דשא וכוונות |
