זה זמן של דיו אמרתי ושברתי את העט
נמאס לחכות שמשהו יצוץ חורט על שולחן העץ,
והכל מסביב שיגרתי היה ויהיה שום קליפה שכמוני
לא תשנה חוזר ומוחק כמה שורות,
הכל זורם כמו דם מגיע להיכן שצריך
אבל איפה הילד שאיבד את הדרך למה לא
שמרו על הנער למה לא סיפרו לו איפה הוא חי,
הליכלוך של הדיו ממלא את הכל גורם לגיחוך שטותי
זה זמן של דיו מדגיש לי בעצב מסתכל על ידיים מתות
נהרס פה משהו חוזר וחושב אפילו,
אפילו המילים כבר בוכות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.