|
כַּמָּה מֵהַשְּׁכֵנִים
אוֹסְפִים אֶת כּוֹחוֹתֵיהֶם לְדַבֵּר אִתָּנוּ
הַמָּקוֹם לֹא יִהְיֶה כְּשֶׁהָיָה
פַּעַם יָכוֹל הָיָה
לְהָכִיל אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיִינוּ
בְּכָל פִּנָּה רוֹאִים עֲקֵבוֹת
חֲקוּקִים בְּאֶבֶן
בָּתִּים שֶׁנּוֹלְדוּ יְהוּדִיִּים
וְהֵמִירוּ אֶת דָּתָם
צַלָּקוֹת שֶׁל מְזוּזוֹת
עַל פְּנֵי הַמַּשְׁקוֹפִים
אֲבָל אוֹתָנוּ אִי אֶפְשָׁר לַעֲקֹר
אֲנַחְנוּ מְזוּזוֹת זָזוֹת
קוֹבְעִים אֶת עַצְמֵנוּ
עַל מַשְׁקוֹפִים סְמוּיִים
וְהַבָּתִּים מִתְיַפְּחִים וְצוֹעֲקִים אֵלֵינוּ
"שְׁמַע יִש-ְרָאֵל."
דן ספרי
©
|
|
אני רוצה לרדת.
אף אחד לא לימד
אותי איך.
אחת שרוצה לרדת
בתחנה אבל לא
יודעת ללחוץ על
הכפתור של הנהג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.